רכוש

להלן, שאלות נבחרות אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא 'רכוש', בתחום דיני משפחה בישראל, אשר בחרנו לענות עליהן. ניתן למצוא מידע נוסף בנושא 'רכוש', באתר הראשי שלנו דיני משפחה בישראל.

כן! הדבר אפשרי, אך תלוי בנסיבות הענין. יש לבחון האם התנאים המשפטיים לביטול הסכם המתנה, מתמלאים במקרה זה. כלומר, האם הבן הוליך שולל את ההורה, התנהג באופן מחפיר כלפיו, וכן אם הבן לא שינה את מצבו לרעה כפועל יוצא מן המתנה שקיבל. באפריל 2015 בית משפט למשפחה באשדוד, קיבל בקשה לביטול הסכם מתנה, של אלמנה מבוגרת שהולכה שולל, והעבירה במתנה את הזכויות שלה במשק חקלאי, לאחד משבעת ילדיה, מבלי ששמרה על הזכות להמשיך ולהתגורר שם, עד לסוף חייה. ביהמ"ש קבע כי התרחשה תרמית, וכי בזמן החתימה היא היתה במצב רגיש, לנוכח פטירתו של אחד מילדיה (האחרים), וכי היא הבינה בטעות, כי היא רק מעניקה רשות לאותו בן (שההסכם נחתם לטובתו), לעשות שימוש באזור מסויים במשק, לצורך אחסון, ותו לא.

אפשר שהבית ניתן במתנה,לפני שהאם הלכה לעולמה,ואפשר שהבית ניתן,באמצעות הוראות,שנקבעו בצוואת האם.ככלל,אדם רשאי לעשות ברכושו ככל העולה על דעתו,ובכלל זה גם לתת או לצוות את רכושו או חלק ממנו,לכל אדם או למי מילדיו,ואף באופן לא שיוויוני.אם הבית ניתן במתנה או ע"י צוואה,כאשר האם המעניקה עשתה זאת מרצון חופשי,בהיותה צלולה בדעתה,ומשוחררת מהשפעה בלתי הוגנת,וכשירה מבחינה משפטית,אזי יהיה קשה לאחים שדעתם לא תהא נוחה מכך,לתקוף את חוקיות המתנה או חוקיות הצוואה.אולם אם, בעת הענקת המתנה או עשיית הצוואה,האם היתה במצב נפשי רעוע ו/או חסרת ישע ו/או במצב סיעודי או תשוש,אזי ניתן לשלול את תוקפה ולתבוע את ביטולה.

כן! אולם בן הזוג שנמצא בחו"ל יצטרך לחתום על ייפוי כח נוטריוני בחו"ל, אשר יאושר בקונסוליה הישראלית במקום הימצאו, ואשר ימנה את בן הזוג האחר, למכור את הזכויות של נותן יפוי הכח, במכונית, ולהעביר את הבעלות בה, בישראל.

כן! כל עוד העברת הבעלות בלישכת רישום המקרקעין טרם בוצעה, אזי, הסכם בדבר העברת זכויות, ללא תמורה, מהווה "התחייבות לתת מתנה", ובעל הנכס, חופשי לסגת מהתחייבותו, בגלל התנהגות מחפירה כלפיו, של קרוב המשפחה המיועד לקבל את המתנה.

לא! היא תהא זכאית לתבוע בבית המשפט את חלקה בזכויות אלה, אולם זאת אך ורק לגבי זכויות שנצברו במהלך תקופת הנישואין ולא זכויות שנצברו לאחר הפירוד או לאחר הגירושין, בין בני הזוג.

ככלל, בתי משפט מעדיפים לעכב את מועד מתן ההחלטה בדבר פירוק השיתוף בבית המגורים של בני זוג נשואים, עד אשר שאר הרכוש המשותף של בני הזוג, וכן שאר ענייניהם הכלכליים, יוכלו אף הם להיות מוסדרים. ואולם, כאשר הגירושין רחוקים מלהתבצע בפועל, בית המשפט עשוי, באופן יוצא מן הכלל, לפסוק בדבר פירוק השיתוף בבית המגורים של בני הזוג, בנפרד משאר הנושאים, ומוקדם יותר מהם.

כן! אם הכסף שנועד לרכישת כרטיסי ההגרלה, נלקח מן המשאבים המשותפים של בני הזוג, ואם כן אז כספי זכייה הינם משאב משותף, אולם, אם בני הזוג נפרדו זה מזה, ואחד מהם רוכש כרטיס וזוכה, אזי כספי הזכיה אינם נחשבים כרכוש משותף, משום שממועד הפירוד הסופי, נפסקים למעשה יחסי השיתוף בין בני זוג, גם אם עדיין הם לא התגרשו.

עליו להיות מיוצג ע"י מיופה כח,אשר הינו עורך דין.עליו לחתום על ייפוי כח, ועל כל תצהיר שיידרש לצורך קיום ההליכים המשפטיים שיתנהלו בישראל, בפני קונסול ישראלי בחו"ל,ולהגיש בישראל תביעה לחלוקת הרכוש המשותף.

הפסדים מהשקעות, בדומה לרווחים, הינם רכוש משותף. הפסדים וחובות מהווים רכוש שלילי, אך אף על פי כן, זהו רכוש משותף.

כן! אלא אם כן,האשה תטען להעדר שיתוף בין בני הזוג,ותצליח להוכיח את טענתה בביהמ"ש.

יתכן שלא! אם העברת הכספים ע"י הבעל נעשתה באופן חד צדדי, שלא במסגרת הפעילות או ההתנהלות הרגילה של העסק ותוך כדי התנגדות מפורשת של האישה, יתכן שהחוב שנוצר יזקף לחובת הבעל בלבד, בעת עריכת איזון המשאבים ביניהם, אם בימ"ש ישתכנע שהיתה זו הברחת הון או מהלך בלתי מוצדק,וחד צדדי.

לא! ההלוואה נשוא המשכנתא נלקחה מן הבנק והחבות לפרעונה חלה על שניהם גם יחד, כלפי הבנק. הפסקת מגוריו של אחד מבני הזוג בדירה איננה גורעת מחיובו כלפי הבנק.

לא! רק יצירות אומנות שנוצרו ע"י מי מבני הזוג, במהלך תקופת הנישואין, הינן רכוש משותף או, כלשון החוק "נכסים בני איזון".

לא! דירה זו אינה מהווה רכוש משותף, כי הדירה לא נרכשה במהלך הנישואין. היא לא נרכשה ממשאבים משותפים ואין היא תולדה של מאמץ משותף אלא היא בבחינת רכוש שהיה שייך לבן זוג לפני הנישואין ונשאר שלו גם לאחר מכן.

כל רכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים, גם אם אינו רשום ע"ש מי מהצדדים, הינו רכוש משותף ולשני בני הזוג זכויות שוות ברכוש, לרבות,כספיםו/או זכויות אחרות בבנק. 

מכונית שנרכשה במהלך הנישואין, הינה רכוש משותף, גם אם רק אחד מבני הזוג נטל הלוואה לצורך הרכישה, וגם אם ההלוואה שולמה מחשבון הנושא רק את שמו של אותו בן זוג.

רצוי להזדרז בענין הרישום והעברת הזכויות ביניכם, ללא דיחוי. העדר פעולה בענין העברת הזכויות, עשוי, בעתיד, להיחשב כהסכמה ע"י התנהגות לביטול הסכם הגירושין. לעומת זאת, טיפול איטי או ממושך בשינוי רישום הזכויות, איננו מהווה הסכמה לביטול הסכם הגירושין.

במקרה של גירושין, דירה שנרכשה לפני הנישואין, הרשומה על שם אחד מבני הזוג, כאשר המשכנתא משולמת מהחשבון המשותף, תחולק בהתאם ליחס ההשקעה של כל אחד מבני הזוג בפרעון המשכנתא. עשוי להיות מצב שבו, כאשר דירה נרכשה סמוך לפני הנישואין, ובני זוג נשואים במשך שנים רבות, תחולק הדירה באופן שווה, על אף שהיא נרכשה לפני הנישואין, ורשומה על שם אחד מהם.

כן! אם דירה נרכשה במהלך נישואין, ולא באמצעות כספי מתנה או ירושה אך נרשמה על שם אחד מבני הזוג, אף על פי כן, הדירה מהווה רכוש משותף.

פורמלית ניתן לבנות בית בתחומי נחלה לבן ממשיך אחד, אולם בפועל אפשר לבנות בתחומי משק חקלאי, שלושה בתי מגורים, כאשר אחד מהם מהווה יחידת הורים.יוצא איפוא, שלמעשה ניתן לאכלס בן נוסף פרט לבן הממשיך, בתחומי המשק.

כן! אשה נשואה זכאית למחצית מזכויות הפנסיה של בעלה, שהצטברו במהלך הנישואין ועד למועד הפירוד שהתרחש ביניהם. הבעל זכאי אף הוא למחצית מן הזכויות הסוציאליות שצברה אשתו בתקופת הנישואין ועד לפירוד. בין בני הזוג יכול להתבצע קיזוז בין זכויות, והאשה תקבל בנוסף, מחצית מן ההפרש.

אם הוצאת הצ'קים של אותה אישה, נעשתה במירמה ע"י הגבר, אגב זיוף חתימתה, כי אז לאישה הגנה טובה מפני התביעות שיוגשו נגדה בגין אי כיבוד הצ'קים. אם לאותו גבר היה יפוי כח לבצע פעולות בחשבון הבנק של אותה אשה, אזי אין לה הגנה טובה כנגד אי כיבוד הצ'קים, אולם עליה להגיש תביעה כספית, על כל ההוצאות שייגרמו לה, כנגד אותו גבר.

כן! אם הערכת השמאי מקובלת על האשה, אזי אין מניעה שהבעל ירכוש את זכויותיה בדירה, בהתאם להערכת השמאי, ולפיכך הדרישה למינוי כונס נכסים היא מיותרת ויקרה. אם הערכת השמאי אינה מקובלת על האשה, ניתן לבקש מביהמ"ש כי ימונה שמאי מעריך, כמומחה מטעמו, על מנת לאפשר לה ולבעלה לשקול עמדתם. מינוי כונס נכסים איננו הכרחי, כאשר ניתן להגיע לתוצאה יעילה וזולה יותר.

לא! כספים שהצטברו במהלך הנישואין אשר מקורם מהכנסת הבעל מעבודה, הינם כספים משותפים, והעובדה שהבעל מפקידם לחשבון הרשום על שמו בלבד, אין בה כדי להוציאם ממכלול הנכסים המשותפים של בני הזוג.

רישום זכויות קנייניות בדירה נרכשת, על שם בן הזוג מקבל המתנה הכספית, עשוי להבטיח את זכויות מקבל המתנה מפני דרישה להחזיר כספים בעת גירושין. אולם כדי להסיר כל ספק, רצוי גם לערוך הסכם ממון בענין הזכויות בדירה.

כן! הבעל בהיותו בעל זכויות בדירה רשאי לעשות שימוש בזכויותיו ללא כל הפרעה, והשותף האחר, אשתו, איננה יכולה להתנגד לכך, ולמנוע מן הבעל לפנות מביתם את בנם הבגיר. 

כן! ערבותה של האישה תהא תקפה כלפי צד שלישי, אשר נתן את ההלוואה והיא תחייב אותה, ותוקפה אינו תלוי ואינו מותנה,כלל וכלל בהתנהגותו של הבעל כלפיה,בנוסף לכך יתכן שגם בלעדי ערבות האשה,היא עלולה להיות שותפה ומחוייבת לסילוק הלוואה שנטל בעלה.

חשבון חיסכון אשר נפתח על שמו של קטין, שייך לקטין. יחד עם זאת, הואיל וההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין, הם רשאים לבצע פעולות למען הקטין לרבות, משיכת כספים המופקדים בחיסכון. הורה יכול, אולם אסור לו לנצל לרעה את תפקידו כאפוטרופוס של הקטין, ולמשוך כספים מחשבון של הקטין ולהשתמש בהם למען עצמו.

לא! הבעל אינו זכאי להוציא מטלטלין מהדירה המשותפת. אם קיים חשש להוצאת מטלטלין, באופן חד צדדי, על האישה להגיש, ללא דיחוי, בקשה לעיקול המטלטלין או לצו מניעה זמני, במסגרת תביעה רכושית ו/או במסגרת תביעה למזונות, על מנת לשמור על המצב הקיים, ולמנוע מהבעל לשנות את מצב זה, עד להכרעת בית המשפט. במידה והבעל עשה מעשה והוציא מהבית מטלטלין, אזי יש להגיש בקשה לצו אשר יורה לו להשיב את המטלטלין, ולהחזיר את המצב לקדמותו.

כן! הסכם מכר של זכויות במקרקעין בין בן להוריו, הוא הסכם רכישה לכל דבר ועניין. במכירת זכויות במקרקעין בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה יש הקלות במס רכישה ופטור ממס שבח, בהבדל ממכירה לאדם אחר.

לא! במסגרת איזון המשאבים בין בני זוג, בהליך גירושין, אין "מתחשבנים" על כספים שהוענקו לבני הזוג ע"י הורי צד זה או אחר, אלא אם כספים אלה מעוגנים בהסכמי הלוואה. לעומת זאת רכוש וכספים אשר מצויים בפועל בבעלות משותפת או ברשות מי מבני הזוג ונצברו במהלך הנישואין, לגביהם ניתן לעשות איזון משאבים.

האישה זכאית לכל הפחות למחצית מן החלק היחסי של הפרעון של ההלוואה נשוא המשכנתא, בתקופת נישואי הצדדים,ולכל היותר למחצית מן הדירה,בהתחשב במשך זמן הנישואין,דהיינו ככל שתקופת הנישואין תהא ארוכה יותר,יגדלו סיכוייה לזכות במחצית הזכויות בדירה.

כן ! ניצול, עפ"י רוב הינו מושג סובייקטיבי, ולא אובייקטיבי. אף על פי כן הגנה מפני עושק של צד חלש,הינה בבחינת ערך מוגן בעולם המשפט. יש להבחין בין ניצול כספי לגיטימי,ומותר, אשר עשוי להתרחש במהלך הרגיל של חיים משותפים בין בני זוג, לבין ניצול כספי בלתי לגיטימי, ואסור.זה תלוי בנסיבות המקרה, במהות הניצול והיקפו.

כן! בדרך כלל, נכס מיטלטלין,ובכלל זה, מכונית, וכן נכס מקרקעין, שנרכשים במהלך תקופת נישואין, מהווים רכוש משותף, וזאת בין אם פריט הרכוש נרשם על שם אחד מבני הזוג, ובין אם מקור המימון של הרכישה היה מחשבון בנק, אשר רשום רק על שם אחד הצדדים, ובלבד שאין הסכם ממון, אשר קובע אחרת,ובלבד, שלא מדובר במתנה או בירושה, שקיבל אחד מבני הזוג, ואשר באמצעותה מומנה רכישת הנכס.

 

כן ! ככלל, נכס שנרכש במהלך נישואין, מהווה רכוש משותף של בני הזוג,גם אם הנכס נרשם, רק על שם אחד מבני הזוג. אולם אם נכס נרכש מכספי מתנה או ירושה, אזי נכס זה עשוי להיחשב כנכס, שאיננו בר איזון,כלומר כנכס שאיננו רכוש משותף.

אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון,ואם בהסכם הממון נקבע משטר הפרדה כלכלי/רכושי ביניהם,אזי כל אחד מהם אחראי,באופן בלעדי,לחובות שנוצרים בחשבון הבנק שלו.לעומת זאת,אם בני הזוג לא חתמו על הסכם ממון,אולם הם מעוניינים לנהל את ענייניהם הכספיים,כולם או מיקצתם, באופן עצמאי,ובנפרד מבן זוגם האחר,אזי מומלץ ורצוי להם לערוך הסכם ממון,אשר נותן לכך ביטוי.לעומת זאת,אם בני הזוג לא חתמו על הסכם ממון,ואינם מתכוונים לחתום על הסכם ממון,אזי אם וכאשר כל אחד מהם ינהל חשבון בנק נפרד מרעהו, וייצטברו חובות בחשבון שכזה,עלול בן הזוג האחר להיתבע, ע"י נושים לשלמם לנוכח השותפות, והערבות ההדדית השוררת בין בני זוג נשואים,ובלבד שהחובות נוצרו במהלך החיים הרגיל.חוב בחשבון בנק,הינו רכוש משותף,גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג,ועל אף היותו רכוש שלילי.

בית המשפט יכול להחליט על גורל הכלב המשפחתי, כאשר הוא דן בתביעה לחלוקת הרכוש של בני הזוג, אשר אינם יכולים להגיע להסכמה בכוחות עצמם. בית משפט מוסמךלהורות על מכירת הרכוש המשותף(הכלב), ועל חלוקת תמורת המכירה בין בני הזוג. באותה מידה בית המשפט יכול לבחור באפשרות מאוזנת יותר, ע"י כך שהוא יחליט כי לצדדים תהיה "משמורת משותפת" על חיית המחמד, באופן שהיא תחלק את זמנה בין שני בעליה.

כן ! אולם הדבר תלוי בנסיבות. ניתן לפעול כל עוד הרישום לא הסתיים, משום שאז מדובר עדיין ב"התחייבות לתת מתנה".

כן! בתנאי שעדיין לא בוצעה העברת בעלות בנכס, משום שעד אז ההסכם נחשב כהתחייבות לתת מתנה. החמרה רצינית של מצב הכלכלי של בעל הנכס, היא אחת הסיבות המאפשרות לבעל הנכס לחזור בו מההתחייבות, אם מצבו של מקבל המתנה הפוטנציאלי לא השתנה לרעה, בשל כך שהוא הסתמך על ההתחייבות.

לא! כדי לוותר על זכויותיה, על האישה לעשות זאת במפורש בהסכם הגירושין. כמתחייב עפ"י החוק, ההסכם חייב לקבל אישור של בימ"ש, כדי שיהיה לו תוקף משפטי מחייב.

על פי חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, לכל אחד מבני הזוג יש זכות לרכוש את חלקו של בן הזוג האחר ברכוש המשותף, וזאת לפני כל אדם אחר. אם כל אחד מבני הזוג מעוניין לרכוש את זכויות משנהו, הם יכולים לנהל מו"מ, כדי לנסות להגיע להסכם בנדון. אם הם לא מצליחים ליישב את המחלוקות, הם יכולים לפתור את הבעיה באמצעות בית המשפט, בדרך של הגשת תביעה משפטית, או ע"י הסכמה לפתרון הסכסוך בהליך של פישור,או ע"י הסכמה לפתור את המחלוקת ע" עריכת "מכרז פנימי",מול ביהמ"ש,כאשר בעל ההצעה הגבוהה ביותר ביניהם,אמור להיות הרוכש.כמו כן,ניתן לשכלל את ה"מכרז" הנ"ל ע"י תהליך של "התמחרות",אשר במסגרתו מתנהלת תחרות בין הצדדים.כאשר הזוכה בתחרות הינו בעל ההצעה הגבוהה ביותר.

בהעדר הסכם, בית המשפט רשאי להחליט מי מבני הזוג יקבל פריט זה או אחר.כמו כן בימ"ש מוסמך למנות כונס נכסים לחלוקת המטלטלין ו/או מכירת המיטלטלין ועל חלוקת התמורה בין בני הזוג לשעבר.בימ"ש,אף רשאי או לחלק את המיטלטלין בין בני הזוג באופן אחר, שהוא, לדעתו, הוגן ויעיל בנסיבות העניין.

בעיקרון לא, אלא אם כן הבעל בוחר מרצונו להעניק לאשתו זכויות בבית. זאת משום שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973, נכס שנרכש ע"י בן זוג לפני הנישואין, אינו נחשב לרכוש משותף. נכס כזה לא נכלל במסת הנכסים, אשר מתבצע לגביהם איזון משאבים בין בני הזוג, כאשר הנישואין מגיעים לקצם. אף על פי כן, כיום יש נטייה בפסיקה, לראות בדירה, שהיתה שייכת לבן זוג עוד לפני הנישואין, כדירה משותפת, ובלבד שמדובר בנישואים ממושכים.

כן! זכויות האישה נמדדות ומחושבות באופן יחסי, לגבי תקופת הנישואין, ולא לגבי התקופה שקדמה לנישואין.

או שאחד מבני הזוג רוכש את זכויותיו של משנהו בדירה, בתמורה להעברת כל ההלוואה נשוא המשכנתא על שמו, או שהדירה נמכרת, תמורתה מיועדת לסילוק המשכנתא והיתרה תחולק בין בני הזוג.

מתנה! ירושה מתייחסת להעברת זכויות לאחר מיתה.

לא! אין לבן זוג, שמשתכר כדבעי, זכות לקבל חלק מן השכר של בן זוגו האחר, אלא אם מדובר למשל, בתביעת אשה להשלמת מזונות, שזוכה להצלחה.

הבית שנבנה על קרקע של הורי הבעל, שייך לשני בני הזוג והוא מהווה רכוש משותף. אולם האמור מתייחס לבית בלבד. הקרקע שייכת להורי הבעל ואיננה בבחינת רכוש משותף.

אם שני בני הזוג יהודים או אם שניהם בני דתות שונות, אין להשתייכותם הדתית השפעה על זכויות כל אחד מהם ברכוש המשותף.

זכות לשכר בשנת שבתון, אם היא מנוצלת, כמוה כמשכורת. שכר אשה שנותר בידיה, מהווה תחליף למזונות ואיננו נכס בר איזון. לעומת זאת זכויות לשכר שבתון, שלא נוצלו, עשויות להיות נכס בר איזון.

לא!ניתן לבקש ולקבל צווים אשר יחייבו את הבעל לחשוף נתונים על אופי ואופן משיכות הכספים שהתבצעו מן החשבון. כמו כן, ניתן לקבל צו לשמירת זכויות,כדי לעצור ולמנוע את משיכת או העלמת הכספים מן החשבון.

אין לבת הזוג חלק בעזבון הורי בעלה, אולם היא יכולה לתבוע את המחצית מן ההוצאות שהוציא בעלה מכספיהם המשותפים למימון מלחמת הירושה שלו.

כן! במידה ויוכח ענין הניאוף, האישה עלולה להפסיד את המתנות שקיבלה מבעלה, במהלך הנישואין. בתביעת הגירושין, על הבעל לתבוע במפורש את החזר המתנות שנתן לאשתו.

לא! בני זוג יהודים, אשר חיו שנים רבות ביחד וניהלו חיי משפחה,מתקיימת לגביהם ההנחה בדבר שיתוף. העובדה שלא התנהל חשבון בנק משותף, אין בה כדי לשלול את תחולת חזקת השיתוף ביניהם.

לא! יפוי כוח בלתי חוזר במקרקעין, נועד להבטיח זכויות של צד ג' בעיסקת מקרקעין, ואין הוא מוגבל בזמן. אילו היה יפוי הכח מוגבל בזמן, כי אז, לא היו מובטחות זכויות צדדים שלישיים.

נוסח המסמכים שנחתמו, קובע את מעמד הבן הממשיך, כלפי העתיד, היינו לאחר שהאב הולך לעולמו, אולם הדבר אינו מגביל את זכות השימוש של האב בשטחי המשק ואינו מגביל את כושרו לערוך צוואה. את ענין הקניית זכויות לבן אחר רצוי להסדיר עוד בחיי האב, במידת האפשר. השכרת שטחי משק חקלאי תלויה, להלכה, בהסכמת מנהל מקרקעי ישראל, בפועל אנשים רבים עושים דין לעצמם.

כן! האישה זכאית לאחר מות בעלה לחלק מתגמולי הפנסיה של הבעל, כאלמנתו.

העובדה שהאישה התגוררה זמן קצר בדירה, שנרכשה במשותף, אין בה כדי לפגום בזכויותיה הקנייניות בדירה וברכוש משותף שנרכש במהלך הנישואין, יהא אורכם אשר יהיה.

דירה שנרכשה במהלך נישואין, ממשאבים שנצברו, בתקופת הנישואין, שייכת לשני בני הזוג, גם אם היא רשומה רק על שם אחד מהם. נטילת הלוואה למימון רכישת הדירה ופרעונה במהלך הנישואין, רק מחזקת את הטענה בדבר השותפות של בני הזוג בדירה.

לילדי בעלה של האישה, אשר נולדו לו מחוץ לנישואין אין יריבות משפטית עם האישה, ואין להם כל עילה מוכרת בדין לתבוע ממנה זכויות רכושיות ממנה. היריבות המשפטית הינה, אם בכלל,בינה לבין בעלה, ותו לא.

לא! האשה לא תוכל לקזז מהרכוש המשותף כספי ירושה בהם זכתה, אשר שימשו לצורכי המשפחה,אלא אם נערך הסכם ממון,אשר קובע אחרת.

לא! הואיל והכספים ניתנו ע"י הורי האישה במתנה לשני בני הזוג, הרי שאם לא הוסכם במפורש, בעת הענקת המתנה, על תנאי בדבר החזר הכספים, באם יתרחשו גירושין בין בני הזוג, אזי לא ניתן לתבוע את הכספים.

בדרך כלל, נכס אשר נרכש לפני הנישואין, הינו רכושו הבלעדי של הבעלים הרשום. ברם, ככל ששנות הנישואין רבות יותר, כך גדל הסיכוי של האישה לזכות בחלק מן הזכויות בדירה, אשר משמשת למגורי בני הזוג. סיכוייה של האישה יגדלו, במידה ובמהלך שנות הנישואין שולמה משכנתא ו/או הושקעו כספים להשבחת הדירה.

לא! כאשר אחד מהיורשים מתנגד למכירת דירה שהתקבלה בירושה, לא ניתן למכור את הדירה, אלא באמצעות צו של בית המשפט, אשר יינתן בתביעה לפירוק שיתוף, אשר תוגש ע"י היורשים המעוניינים במכירה.

אם אדם המצוי במצב סיעודי וזקוק לאישפוז איננו מסוגל לדאוג לענייניו אזי הדרך להגן עליו ועל רכושו היא באמצעות מינוי אפוטרופוס, אשר ינהל את ענייניו, וזאת ע"י הגשת בקשה לבית המשפט להכריז על אותו אדם כ"חסוי",ובקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש ו/אם יש צורך אף אפוטרופוס לגוף.

ניתן להבטיח את הזכויות הבלעדיות של הבעל בדירה, בעת הגירושין, באמצעות הסכם ממון, אשר בו יפרטו הצדדים, מה יהיו זכויותיהם בדירה בעת הגירושין, ביחס כזה או אחר להשקעות שהשקיעו.

אם בהסכם הגירושין, נושא זכויות הפנסיה של הבעל, נשכח ולא זכה להתייחסות כלשהי, אזי האשה לשעבר, רשאית לתבוע, גם לאחר אישור הסכם הגירושין ואף לאחר הגירושין. לעומת זאת, אם נושא הפנסיה זכה להתייחסות מפורשת בהסכם הגירושין, אזי קשה עד בלתי אפשרי "לפתוח" שוב נושא זה. אם נושא הפנסיה לא הוזכר בהסכם הגירושין, אולם, נכלל בהסכם, סעיף העדר תביעות, אזי התשובה אינה חד משמעית ותלויה בשיקול דעת בימ"ש, אם וכאשר תוגש תביעה בנסיבות אלה.

אם הצד המעוניין בגירושין הוא האישה, הרי שהיא יכולה להגיש תביעה למזונות עבורה ועבור הקטינים, תביעה למשמורת, ותביעות רכושיות, בבית המשפט לענייני משפחה.  במידה והצד המעוניין הינו הבעל, הרי שהוא יוכל להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, ולכרוך בה את כל העניינים הכרוכים בנישואין, ולבסס את התביעה לגירושין על עילה מוכרת בדין. במידה ואין לבעל עילה לגירושין, יתכן שהגשת תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט עשויה להוות אמצעי לחץ על האשה לגירושין.

בדרך כלל, פרשת החובות והזכויות של בעל ואישה, אחד כלפי משנהו, צריכה להתברר במסגרת הליכי הגירושין, אשר מתנהלים ביניהם, אולם לעיתים נושא החובות של צד כלפי משנהו, עלול להפוך לאמצעי לחץ, ועלול לפגוע בסיכוי לתת/לקבל גט, ולכן לעיתים רצוי, מבחינה טקטית, להשאיר את נושא החובות לאחר סידור הגט. גם ביה"ד הרבני מצדד בכך לא פעם.

מועד הפירוד בין בני זוג, הינו שאלה שבעובדה, אשר ניתנת להוכחה באמצעות ראיות כגון למשל : מועד עזיבת הבית, מועד חתימת חוזה שכירות ע"י בן הזוג הנפרד, מועד הפרדת חשבון בנק משותף או מועד הגבלת זכויות חתימה בחשבון בנק משותף, וכיו"ב.

כן ! איש ואשה, אשר מפרקים את השותפות שלהם בדירה שהיתה בבעלותם, רשאים לעשות בכספי פירוק השיתוף, ככל העולה על רוחם, בין אם זה לרכוש נכס אחר ולהשכירו, ובין אם זה להפקיד את הכסף בבנק, בתוכנית נושאת רווחים, ולהינות מפירות השקעה זו ו/או אחרת. אין שום קשר בין הזכות של בן זוג להפיק תועלת כלכלית מחלקו בכספי פירוק השיתוף, ברכוש משותף שנצבר במהלך נישואין, לבין החובה של האב לשאת במזונות ילדיו. ולפיכך אמם של הילדים רשאית להשכיר דירה למגוריה ולמגורי הילדים הקטינים, ולתבוע מאביהם לשאת בחלק יחסי של עלות שכר הדירה, ובחלק יחסי של הוצאות תחזוקת הדירה. אם יש לבני הזוג שני ילדים קטינים, אזי שיעור ההשתתפות של האב אמור להסתכם ב- 40% מכלל הוצאות שכר הדירה ותחזוקת הדיור של הקטינים,ואם יש לבני הזוג שלושה ילדים קטינים, אזי שיעור השתתפות האם ברכיב הדיור אמור להסתכם ב- 50%.

סוגיית דמי שימוש ראויים בין בני זוג, שר שותפים בבית המגורים הינה מורכבת,ולביהמ"ש למשפחה שיקול דעת רחב, אגב התייחסות לכלל הנסיבות,כפי שהדגיש ביהמ"ש המחוזי (לוד) בחודש 1/2017.מצד אחד,אשה זכאית למזונות מבעלה,ומזונות כוללים גם את זכותה למדור,ומצד שני, זכאי בן זוג אחד לדמי שימוש ברכוש משותף,מבן הזוג השני,במסגרת יחסי הממון והרכוש שלהם,ובית המשפט אמור לאזן בין זכויות וחובות אלה.

 

מתנה! ירושה מתייחסת להעברת זכויות לאחר מיתה

לא! המכירה מתבצעת בכפוף להערכת שמאי, ולאישור בית המשפט.ולעיתים אף בהסכמת הצדדים.

קלושים! בית המשפט אינו נוהג להעניק סעד הצהרתי, שהינו סעד מן היושר, לאדם שנהג בחוסר תום לב והעביר נכס על שם אדם אחר, כדי להבריח אותו מנושים.

כן! משום שכאשר משולמת לבעל פנסיה חודשית,הרי שגם האישה אמורה לקבל חלק מן הקיצבה החודשית,ולפיכך,הן הכנסות הבעל והן הכנסות האישה,עשויות להילקח בחשבון.

כן! עסק שנוצר במהלך תקופת נישואין, ייחשב כרכוש משותף, אפילו אם היה מנוהל, אך ורק ע"י הבעל והיה רשום, על שמו בלבד.

ניתן לבקש מבית המשפט למנות כונס נכסים, אשר אמור לכנוס יחד את המטלטלין ולחלקם בין הצדדים, בצורה שוות ערך, במידת האפשר, או למוכרם, בשוק החופשי, בהתאם להערכת שמאי, לכל המרבה במחיר, ופעולותיו מתבצעות במסגרת הליך של כינוס נכסים, ובהתאם להוראות בית המשפט.

לא! כספי ירושה המוחזקים בנפרד, לא ייחשבו לרכוש משותף, אלא יהוו רכוש פרטי של מקבל הירושה.

כן! בנסיבות יוצאות דופן. למרות שחוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר חל על חלוקת הרכוש בין בני זוג, יוצר מנגנון של איזון משאבים, ביהמ"ש רשאי לסטות ממנגנון איזון המשאבים, כאשר נסיבות יוצאות מן הכלל מצדיקות את הסטייה.

אין לך זכויות בדירה, בשלב כה מוקדם של הנישואין. בשלב מאוחר יותר יתכן שכן.

כן! כלל הזכויות הסוציאליות, הנצברות במקום העבודה של כל אחד מבני הזוג, מהוות רכוש משותף.

כן! לאשת הפנסיונר של מערכת הביטחון, מגיעה מחצית מזכויות הפנסיה, שנצברו במהלך תקופת הנישואין.

כן! אלא אם הוטל על רכוש זה עיקול או צו מניעה זמני, כדי למנוע הברחת רכוש.

כן! פרידה סופית בין בני זוג נשואים מסיימת את יחסי השיתוף הכלכליים ביניהם, גם אם הם ממשיכים, פורמלית, להיות נשואים

כן! הואיל והדירה נמצאת בבעלות משותפת, והואיל והאשה איננה מתגוררת בדירה, מכל סיבה שהיא, והואיל ובדרך כלל החיוב במזונות חל על האב, לפיכך יכולה האשה לתבוע דמי שימוש ובימ"ש עלול לחייב את הבעל, בגין השימוש במחצית הדירה השייכת לאשתו.

ניתן לבקש ולקבל צווים אשר יחייבו את הבעל לחשוף נתונים לגבי הכנסותיו ולגבי מצב החשבון בבנק.

אין לה זכויות. לאשה יש זכויות ברכוש משותף,ששייך לה ולבעלה אולם לא ברכוש של אחרים.

כן! אם בן הזוג מעונין לבודד, כספי ירושה שקיבל, מן הרכוש המשותף, עליו להפקידם בחשבון נפרד ולשמור על מסמכים, אשר מוכיחים כי, כספים אלה, התקבלו בירושה.

כן! נכסי קריירה ומוניטין הינם חלק מן הרכוש המשותף. לאשה מגיעה מחצית מן הרכוש המשותף, לרבות חלקה וזכויותיה בנכסי הקריירה של בן זוגה. נכסים אלה ניתנים להערכה באמצעות אקטואר.

ניתן לערוך הסכם ממון ובו לקבוע כי סכום הכסף שניתן במתנה יישאר או יוחזר למקבל המתנה, במקרה של גירושין.

לא! רכב שניתן במתנה לאחד מבני הזוג ונרשם על שמו, איננו רכוש משותף. בחוק נקבע במפורש, כי נכס שניתן במתנה לאחד מבני הזוג איננו מהווה רכוש משותף, והוא שייך למקבל המתנה בלבד.

לא! כספים שהגיעו בירושה לאחד מבני הזוג, אין לבן הזוג האחר זכויות כלשהן בכספים אלה.

ככלל, שותף במקרקעין רשאי לעשות בזכויותיו, ככל שיחפוץ, ובכלל זה למכור את זכויותיו או להעניקן במתנה, אולם פעולה משפטית שכזו חייבת להיעשות בתום לב. פעולה שלא נעשית בתום לב ניתנת לביטול.

ניתן לפנות לבנק בבקשה להפרדת חשבונות, ברם, יש להניח שהבנק יסרב לעשות כן, שכן הוא יעדיף את המצב שבו שניים ערבים זה כלפי זה להתחייבויות כלפיו אולם באופן מעשי ניתן לבצע הפרדת חשבונות וחציית חובות,בכפוף להסכמת הבנק.

ככלל,הואיל והבעל רכש את הדירה לפני הנישואין, הרי שהאישה לא תהא זכאית לחלק בדירה. לעובדה שבני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים,אין שום השפעה על הזכויות הרכושיות שלהם זה כלפי זה.אולם למשך תקופת הנישואין עשוייה להיות השפעה על התהוות זכויות קנייניות לטובת האשה.

אם הסכם הגירושין שתק לגבי הזכויות הסוציאליות ולא נזכר בו וויתור מיוחד או וויתור כללי על תביעות בעתיד, ואם ניתן לאמר שאילו האשה לשעבר היתה יודעת כי זכויות הרשומות על שם בעלה, מחציתן שייכות גם לה, אז היא לא היתה מוותרת עליהן, אזי ניתן לתבוע את המחצית מזכויות הגימלה הנ"ל.

כן! כל נכס אשר איננו מקרקעין הרשומים כבעלות, עשוי להיכלל בהגדרת מיטלטלין. הפריטים הנכללים בתכולת דירה או מהווים מלאי מסחרי, נחשבים כמיטלטלין, ובכלל זה תמונות ושטיחים. 

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לאכיפת ההסכם. במסגרת התביעה יש לבקש מינוי כונס נכסים, אשר לאחר מינויו הוא יהיה מוסמך לבצע את הוראות ההסכם, ולממש את הרכוש ע"י חלוקה בעין ו/או מכירה.

רישום זכויות קטינים במקרקעין, עשוי לפגוע בזכאות הילדים לקבל הלוואה מסובסדת המיועדת לזוגות צעירים, אשר אינם בעלי דירות או בעלי זכויות בדירות מגורים.

קופת גמל המתנהלת על שם או שהקטין רשום בה כמוטב, יהיו מקורותיה אשר יהיו, הינם כספי הקטין ורכושו. ברם, אם כספי קיצבת הביטוח הלאומי, הופקדו בתוכנית חיסכון אשר נרשמה ע"ש בני הזוג, ו/או על אחד מהם, הרי שזהו רכוש משותף, בר חלוקה בעת הגירושין.

אם ענין איזון המשאבים מתייחס לזכויות סוציאליות ו/או חסכונות ו/או קופות גמל, אזי התשובה שלילית. לעומת זאת, אם במסגרת התביעה הרכושית נכללת דירת המגורים, אזי חוק המקרקעין (1968) מעניק עדיפות מסויימת,להורה משמורן,בעת פירוק שיתוף בדירת מגורים,אולם הדבר נתון לשיקול דעת של ביהמ"ש,והוא מתרחש רק במקרים חריגים ונדירים.

לא! תגמולים אישיים אשר לא נוצרו ממאמץ משותף אינם רכוש משותף ועל כן אינם בני חלוקה בין בני הזוג בעת הגירושין.

לא! אין לבעל או לאישה זכות קדימה אחד לעומת משנהו ברכישת החלק בדירה השייך לבן הזוג האחר.העדיפות בין בני הזוג תהא למי מהם שיציע מחיר גבוה יותר לרכישת זכויותיו של בן הזוג האחר תהליך זה קרוי "התמחרות"(תחרות על מחיר)לעומת זאת,יש זכות קדימה לכל אחד מבעלי הדירה ביחס לצד שלישי מעוניין.

רצוי לחתום על הסכם ממון בגירושין,כדי להביא לסיום השותפות הכלכלית השוררת בין בני הזוג,לרבות הצהרה על מועד פירוק השיתוף. אולם אם אין הסכמה מצד בן הזוג לחתימה על הסכם שכזה,אזי בת הזוג עלולה להיחשף לתביעות נושים. כדי לצמצם חשיפה מעין זו, בת הזוג יכולה להגיש תביעת גירושין,או תביעה לחלוקת רכוש או תביעה לפירוק שיתוף ברכוש וכיו"ב, וע"י זה להגדיר את מועד פירוק השיתוף בינה לבין בעלה.

על בני זוג, שמקום מושבם, בשעת נישואיהם, היה מחוץ לישראל, ולאחר מכן הפכו להיות תושבי ישראל (מאז 1974 ) ואין ביניהם הסכם ממון, תחול הוראת חוק יחסי ממון בין בני הזוג,תשל"ג-1973,על פיה, ככלל, יחלוש על היחסי הכלכליים של בני זוג, דין מקום מושבם בשעת עריכת טקס הנישואין. הדין הזר נתפס כעובדה, אשר מצריכה ראיות להוכחתה והנטל להבאתן של ראיות אלו מוטל על בן הזוג המבקש את החלתו של אותו דין. היה ויסתבר כי אותו דין אינו מכיר כלל בעקרון השיתוף- בהפלותו בנות-זוג לרעה,אזי בית המשפט עשוי לדחותו, בהיותו נוגד עקרונות יסוד,אשר חלים בישראל, על מי שהם תושבי ישראל.

אם להעברת כספים, מצידו של בעל, לחשבונה של אשתו, קדם הסכם ממון,אשר קובע כי כספים שמופקדים ע"י הבעל לחשבון האשה אינם כספים משותפים או שכספים אלה שייכים לו בלבד,אזי ניתן לקבלם בחזרה. אולם בהעדר הסכם אשר קובע אחרת,הפקדות כספים ע"י בן זוג לחשבון הבנק של משנהו, עשויות להיחשב כדבר שבשיגרה, וכהתנהלות רגילה במהלך נישואין של בני זוג,וכספים אלה עשויים להיטמע בחשבון האשה, ולהוות כספים משותפים.

ככלל, הזכויות בקרקע, שנרכשה לפני הנישואין הינן רכושך הבלעדי והאישי, אלא אם לפני/אחרי בניית הבית, נרשמו המגרש והבית על שם שניכם, כתנאי לקבלת הלוואת בנק. לעומת זאת, אם המגרש, ובכלל זה הבית שניבנה עליו, נותרו על שמך בלבד, אך על פי כן, מימון בניית הבית, והפרעון המשותף של הלוואת המשכנתא, בהכרח מעניקים לבעלך זכויות מרובות בבית, ומהווים רכוש משותף, עם סיכוי מסויים לניכוי שווי במגרש, ללא בינו, מן הערך הכולל של הבית והמגרש. לפיכך, אין משמעות לכך שהתשלומים להחזר הלוואת המשכנתא מתבצעים באמצעות חשבון הבנק הפרטי שלך.
את יכולה לפעול להגדרת הזכויות הקנייניות שלך, כך שתרומתך האמיתית (המגרש) תקבל ביטוי ריאלי יותר,במקרה של פירוק שיתוף/כישלון הנישואין, באמצעות עריכת הסכם ממון, אשר מותנה בשיתוף פעולה מצד בעלך.

אישה לשעבר יכולה להגיש תביעה נגד העזבון לקבלת זכויותיה בפנסיה, משום שעל פי חוק הירושה תשכ"ה– 1965, קרן פנסיה וקופת גמל אינן נכללות בעזבון. לפיכך, ייתכן שתהיה לה עילת תביעה נגד המוטבים.

יש הכרח להגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכס לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על אופן פירוק השיתוף.

כן ! אולם הצעת הרכש צריכה להיות ביחס להערכת שמאי,והיא כפופה לאישור ביהמ"ש.

 האישה יכולה להגיש בבית המשפט תביעה להצהרה על זכויותיה בעסק, ולתבוע פירוק שיתוף בעסק.עד לפירוק השיתוף בין הצדדים יכולה האישה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צווים זמניים או קבועים ל"שמירת זכויות", שמיועדים להבטיח את זכויותיה.

ניתן למנות עורך דין באמצעות חתימה על ייפוי כוח,בקונסוליה ישראלית בחו"ל.בייפוי הכוח הוא יסמיך עורך דין בישראל לייצג אותו.התביעה תוגש בישראל,והתצהירים התומכים בה יכולים אף הם,להיחתם ע"י בעל דין,בקונסוליה ישראלית בחו"ל.אולם במשפט שיתנהל בישראל,חלה חובת התייצבות על הצדדים,אלא אם בימ"ש מתבקש,ומוצא לנכון,לפטור צד זה או אחר מהתייצבות לדיון,בשלבי הדיונים המקדמיים.

לא! מתנה אינה מהווה רכוש משותף, הואיל ואין ביסודה מאמץ משותף של בני הזוג.

על זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974,חלה חזקת השיתוף בין בני זוג חזקה זו ניתנת לסתירה,באמצעות הוכחות,ע"יהצד הטוען להעדר שיתוף.על זוגות שהתחתנו לאחר שנת 1974, חלים עקרונות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973,כלומר איזון המשאבים, אשר מניח באופן מובנה,ובלתי ניתן לסתירה,את עיקרון השיתוף בין בני הזוג,ביחס לכל הרכוש שנוצר במהלך תקופת הנישואין,למעט מתנה וירושה שמקבל אחד מבני הזוג.

יתכן שכן. אולם הדבר תלוי במשך חיי הנישואין.אין ולא יהיו לאשה זכויות קנייניות ברכוש שהיה שייך לבעל,בתקופה שקדמה לנישואין במהלך נישואין קצרים,אלא בנישואין ארוכים.

כנגד הבנק אין לך הגנה, משום שמדובר בחשבון משותף. במסגרת תביעה רכושית נגד אישתך, ניתן לעשות הבחנה בין חוב למען מטרות משותפות לבין חוב חד צדדי כגון: הימורים או הלוואה לקרובי משפחה.

לא! מתנה נגמרת ברישום. לאחר הרישום הופך הנכס לקניינו של מקבל המתנה. עד לרישום מדובר בהתחייבות לתת מתנה,וממנה ניתן לחזור.

כן! "מרידת" אשה עלולה לפגוע בזכותה למזונות ובזכותה לכתובה, אולם לא בזכויותיה הקנייניות.

רצוי לכרות הסכם ממון ובד בבד גם לבקש פס"ד הצהרתי. יצויין בעניין נכסי נדל"ן,כי צורת הרישום מלמדת על הבעלות באופן ברור,ולכן אפשרי ולא הכרחי לפעול כנ"ל.הוא הדין באשר למטלטלין רשומים כגון מכונית.אולם כאשר מדובר במטלטלין לא רשומים,כגון,תכולת דירה,אז נכון לערוך הסכם ממון,לאשר אותו בבימ"ש,ואף לבקש במסגרת ההסכם או בהליך נפרד פס"ד הצהרתי לצורך הגנה על רכוש.

 

נמוכים. כנגד הזכות של אשה לדמי השימוש במחצית הדירה השייכת לה, ניצבת בדרך של קיזוז, זכות הבעל לקבל את מחצית דמי המשכנתא שהוא משלם. בימ"ש, גם לא יתעלם מכך שהדירה משמשת גם כקורת גג לילדם של הצדדים ומכך שהבעל לבדו מגדל את הילד, למרות שהחיוב במזונות הילד והדיור שלו חל על האב.

הבית רשום על שם החותנת ושייך לחותנת. שווה הערך של ההשקעה בבית או שיעור השבחת הבית, שנעשה ע"י בני הזוג, בניכוי היתרה לסילוק של המשכנתא, שייך לבני הזוג בחלקים שווים, ואמור להתחלק ביניהם. ניתן להעריך את שווי הבית, לפני ואחרי ההשקעה, באמצעות שמאי מקרקעין, כבסיס לחישוב.

פיצויי נזיקין שהתהוו כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה שייכים אך ורק למקבלם, ואינם בבחינת רכוש משותף. אולם אם כספי הפיצויים הושקעו ברכוש, אשר נרשם על שם בני זוג, כי אז, הפיצויים נטמעים ברכוש ונעשים רכוש משותף.

בדרך כלל לא. אולם אם, במסגרת הכללים או התקנון של המוסד או הגוף אשר משלם את הפנסיה, נכללת אפשרות להיוון פנסיה, אזי התשובה תהא חיובית.

מקרקעין שניתנו במתנה בחייו של נותן המתנה והסתיימו ברישום המתנה בלשכת רישום המקרקעין, נעשים בכך לקניינו של מקבל המתנה. ניתן לתבוע את ביטול הרישום או ביטול המתנה, רק אם ביסוד הענקת המתנה קיימת עילה המצדיקה את ביטול הרישום כגון מירמה או עושק או הטעיה וכיו"ב.ומן הכלל אל הפרט,במקרה זה יש לבחון האם התנאי בדבר הענקת הדירה בתמורה לטיפול,היה תנאי בעל פה או תנאי בכתב.אם היה זה תנאי בעל פה,אזי קיים קושי רב בהוכחתו,ואם היה זה תנאי בכתב, אזי יש להוכיח את הפרתו,במסגרת הניסיון לבטל את המתנה.

במידה ורישום הזכויות בדירה משקף את השקעתו של כל אחד מבני הזוג, כי אז אין מקום לדרישה לפיה, ישלם שותף מעבר לחלקו כפי שמשקף הרישום. במצב של פירוק השיתוף בדירה, יחולקו הזכויות בהתאם לרישום שלהן, אולם יתכן שמחצית ההלוואה נשוא המשכנתא ששולמה ע"י אחד הצדדים ממשכורתו, תיזקף לזכות בן הזוג האחר, משום שתשלום זה נבע מן המשאבים המשותפים.

לא! זכויותיה הקנייניות של האישה בדירה המשותפת, אינן נגרעות עקב עזיבתה את הבית המשותף, והפירוד מבעלה.

לא! אין קשר בין התנהגותה הנואפת של האישה לבין חלוקת הזכויות ברכוש המשותף. אשה המשרכת דרכיה מפירה את התחייבויותיה הנובעות מן הנישואין ולפיכך עלולות זכויותיה הנובעות מן הנישואין, כגון מזונות וכתובה להיפגע, אולם לא זכויותיה הרכושיות, אשר נובעות מן השותפות בזכויות קניניות.

כן! הרכוש המשותף הינו של בני הזוג. כלל הרכוש יחולק בין בני הזוג, ע"י עריכת איזון משאבים ביניהם. רק בנושא חלוקת דירת מגורים עשוייה להיות עדיפות מסויימת להורה המשמורן,באופן שבימ"ש מוסמך להורות על חלוקה לא שיוויונית בהתחשב בכך.

בן שבנה יחידת מגורים מעל דירת הוריו, אומנם איננו רוכש ע"י כך בעלות בנכס שנבנה על ידיו, אולם יתכן שהוא ייחשב כדייר מוגן. זכות המגורים של הבן אין בה כדי למנוע מהוריו לפרק את השיתוף ביניהם, בבית,בכפוף לזכויות החזקה שלו.

לא! סכום כסף, אשר נוצר או התקבל לפני הנישואין, והושקע בחשבון משותף, מאבד את "מעמדו", כשייך לבן הזוג אשר הביא אותו, ורואים אותו כנטמע ברכוש המשותף.

לא! הוראות צוואה נכנסות לתוקף, אך ורק לאחר מות המצווה ולא בחייו. החוזה אשר נחתם בין הרוכשים לבין כונס הנכסים, באם יאושר ע"י בית המשפט, הינו חוזה תקף, וטענת הבעל משוללת כל בסיס. אילו ניתן היה לשלול תוקף של חוזים, באמצעות עריכת צוואות, אזי לשום חוזה, ולשום עיסקה לא היה תוקף.

לא! עזבון מתגבש רק לאחר מותו של אדם, ולפיכך אי אפשר לתבוע עזבון אשר עדיין לא נוצר.

לא! הבעל, המתיימר לתבוע מאשתו דמי שימוש, בעבור מגוריה בדירתו, במהלך הנישואין צריך לקחת בחשבון,שתביעה שכזו עלולה להראות קנטרנית ונעדרת תום לב, בנסיבות הענין.לתביעה שכזו אין סיכוי משום ש"הזכות" לדמי שימוש מתקזזת כנגד החובה של בעל לספק מדור לאשתו,כחלק בלתי נפרד מזכותה למזונות.

לא ! מבחינה משפטית או מבחינה עקרונית, כספים ורכוש, שנצברו במהלך שנות נישואין של בני זוג, שייכים לשניהם בין אם הם מופקדים בחשבון משותף, ובין אם הם מופקדים בחשבונו של אחד מבני הזוג. אולם, מבחינה מעשית, העברה חד צדדית, של כספים מחשבון משותף לחשבון בנק של אחד הצדדים או לחשבון בנק של צד ג', מעוררת חשד לניסיון להברחת כספים או להשגת יתרון בלתי הוגן. ניתן למנוע זאת ע"י תביעה לשמירת זכויות, אשר מיועדת למנוע פגיעה בזכויות רכושיות,באמצעות צו מניעה.

לא! לאחר רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין על שם הבת, אין להורים זכויות בעלות בדירה, הואיל והזכויות עברו לבעלות הבת, ועל כן, הם לא יוכלו לחזור בהם. אולם ההורים יכולים, בנסיבות מסויימות, להגיש תביעה נגד הבת, בנסיון להחזיר את המצב לקדמותו.

עקרונית, עסק אשר נוסד לפני הנישואין, לא ייחשב כנכס משותף. לפיכך חובות שנוצרו בעסק שכזה, אין לייחס אותם לבן הזוג השני, בהנחה שהוא כלל וכלל, לא היה מעורב, בתפעול או בניהול או בפיתוח של העסק.

לא ! אם הדירה שבת הזוג קיבלה במתנה נרשמה על שמה בלבד,ואם בהסכם הממון לא הוענקו זכויות בדירה לבן הזוג או הוצהר במפורש שאין לו זכויות בדירה,ואם כמעט כל ההלוואה נשוא המשכנתא שולמה ע"י אביה של בת הזוג,אזי העובדה שבן הזוג התגורר בדירה בתקופת הנישואין אינה עשוייה, כשלעצמה,מבחינת מאזן האינטרסים,לגרום לכך שיוענקו לו זכויות בדירה.

ככלל, אין שום קשר בין פתיחת תיק גירושין, לבין סגירת חשבון בנק בין בני זוג. כל אחד מבני הזוג רשאי לפתוח ולסגור חשבונות בנק כראות עיניו,בכל שלב של הנישואין.בן זוג איננו יכול לסגור חשבון בנק משותף, באופן חד צדדי, משום שחשבון משותף,במהותו,מחייב שיתוף פעולה בין בני הזוג, הן בפתיחתו והן בסגירתו. אולם בן זוג יכול, באופן חד צדדי, לתת הוראות,אשר מגבילות את חופש הפעולה בחשבון המשותף,לחתימה של שני בעלי החשבון על כל פעולה,כתנאי לתוקפה המחייב,וע"י כך הוא יכול,למעשה,להביא לשיתוקו של החשבון המשותף,אולם לא לסגירתו.

יתכן שלא,אך התשובה תלויה בנסיבות המקרה, ובשיקול הדעת של בימ"ש ! לדוגמא, בימ"ש למשפחה בתל אביב החליט,בחודש 4/2011, במסגרת תביעה לאיזון מאשבים בין בני זוג, כי חובות שנצברו כתוצאה מהימורים של בעל הינם חובות אישיים שלו,ולא חובות משותפים, שנבעו מניהול משאבי המשפחה. ביהמ"ש הטיל את האחריות לחובות הימורים על הבעל, והאשה לא ניזוקה במסגרת איזון המאשבים,מהימורי הבעל, וחובות שנוצרו מחמת התמכרותו.

כן! על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י– 1950, אלמנה המקבלת קיצבה על פי החוק, תפסיד אותה כאשר תינשא מחדש. לעומת זאת, זכויותיה לקיצבה עבור ילדיה היתומים יישמרו.

יש הבחנה בין ההחלטה בדבר פירוק שיתוף בזכויות פנסיה, שעשויה להינתן ע"י בית המשפט או ביה"ד, סמוך לפני או סמוך לאחר הגירושין, לבין מועד המימוש של זכויות הפנסיה, כלומר, מועד הקצאת וחלוקת הכספים בפועל. מועד המימוש של זכויות פנסיה הינו מועד עתידי. באופן עקרוני, המימוש יבוצע בעת הבשלת הזכויות, משום שעד לאותו מועד, עדיין לא ברור היקף הזכויות ומשך תקופת הזכאות.

לא! כרטיס שחקן שייך בדרך כלל לאגודת הספורט אשר אליה משתייך השחקן, ולא לשחקן עצמו. אולם, כאשר מדובר בשחקן, שנמצא בשלהי הקריירה המקצועית שלו, אין לכרטיס זה ערך רב

ניתן להגיש בקשה לרישום צו ירושה ללשכת רישום המקרקעין. כדי שניתן יהיה לרשום את הירושה, יש להשיג קודם לכן צו לחלוקת הרכוש בהתאם לצוואה או בהתאם להוראות חוק הירושה, או לקבל צו ניהול עיזבון מבית המשפט לענייני משפחה, מבית דין דתי או מן הרשם לענייני ירושה.

כן! הוצאות על פילגש, עשויות להילקח בחשבון, וזאת בתנאי שהאישה תצליח להוכיח את טענותיה, כאשר בית המשפט יחליט על עריכת איזון משאבים בנכסי בני הזוג.

עקרון "איזון המשאבים" שנקבע בחוק יחסי ממון. החוק מגדיר מהו רכוש משותף, ומהו רכוש שאינו משותף. בעת חלוקת הרכוש המשותף, יש צורך לערוך איזון משאבים לגבי הרכוש של הצדדים.

עפ"י חזקת השיתוף בין בני זוג, האישה זכאית למחצית מן הרכוש שנרכש במהלך הנישואין, וזאת בתנאי שבני הזוג חיו תחת קורת גג אחת, התנהלו ביניהם יחסים תקינים, ושניהם תרמו במהלך הנישואין, איש איש כפי יכולתו, לביסוס התא המשפחתי.

אפשר להגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכס.

אם העברת הרכוש טרם נסתיימה, אזי ניתן למנוע את השלמתה ע"י צווי מניעה. במקרים מסויימים, ניתן לפצות את בן הזוג שנגזל, במסגרת עריכת איזון משאבים בין בני הזוג, באופן שהרכוש המוברח יילקח בחשבון.

לא! לשותפים במקרקעין יש זכות קדימה לרכוש איש את חלקו של משנהו

ככלל, נכסים שנרכשים במהלך חיים משותפים נחשבים כרכוש משותף. אולם כאשר אחד מבני הזוג, שקוע בחובות ובני הזוג מעוניינים שמשנהו לא ייפגע, ניתן לערוך הסכם ממון שמייחד את החובות לבן הזוג האחד, ואת הרכוש שנרכש במהלך החיים המשותפים לבן הזוג השני.

מועד הפירוד הסופי בין בני הזוג או שחלפה שנה ממועד הגשת תביעת גירושין או תביעה לחלוקת רכוש או מועד הגירושין,או מועד מותו של בן זוג,לפי המוקדם מביניהם.

לא! מתנה שהוענקה לאחד מבני הזוג, שייכת למקבל המתנה ואיננה נכללת ברכוש המשותף, במיוחד אם ניתן לזהותה בבירור, ואם לא נטמעה ברכוש המשותף.

לא! החוק אינו מבחין בין נתינה סתם לבין מתנה. מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה, או בלשון החוק "מכר ללא תמורה".

מלכתחילה לא הייתה לבעל זכות להשכיר את הדירה לצד שלישי, מבלי לקבל את הסכמתה של האישה לכך. יחד עם זאת, שוכרים אשר התקשרו בתום לב עם הבעל בחוזה שכירות, זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה ואין לאישה זכות לפנותם. התרופה של האישה עשוייה להימצא ע"י פנייה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה אשר יאסור על הבעל לחתום על חוזה שכירות נוסף, וכן תביעה לקבלת מחצית מדמי השכירות.

לא! אם אחד מבני הזוג מכר את הדירה השייכת לו, הוא עשוי לקבל פטור ממס שבח, ברם, אם בן הזוג האחר ימכור את דירתו הוא לא יזכה בפטור ממס, שכן הסכם ממון אינו יכול לגבור על העקרון לפיו תא משפחתי מהווה יחידת מיסוי אחת בעיני החוק. ולפיכך מכירת דירה אחת או יותר בידי בן זוג נחשבת כמכירה ע"י התא המשפחתי.

לא! חובות שנטל הבעל לכיסוי החובות בחשבון המשותף, הינם חובות משותפים, ברם אם האישה מסרבת להשתתף בחובות אלה, יאלץ הבעל להגיש תביעה נגד האישה ולהוכיח שאלה חובות משותפים.

לא! מבחינת הבנק חבים בני זוג ביחד ולחוד, ועל כן, הבנק לא יסכים להסדר לפיו כל אחד מהחייבים ישא בחלקו בלבד, משום שעפ"י החיוב המקורי שני בני הזוג, משמשים כערבים זה לזה, ומבחינת הבנק זהו הסדר בטוח יותר.

במידה והאם היתה כשירה בעת עריכת הצוואה, אך לא היתה כשירה בעת העברת הזכויות בדירה, הרי שניתן לתבוע את ביטול הרישום, ע"י הגשת תביעה לבית המשפט, אשר תתבסס על הטענה בדבר היותה בלתי כשירה והוכחתה. אין להמתין עם התביעה אלא יש לפעול מייד.

כן! תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים אשר רשומה על שם שני בני הזוג ניתן להגישה ללא קשר עם הליך גירושין, ובסמכותו של בית המשפט ליתן פסק דין לפירוק שיתוף אף לפני הגירושין. יחד עם זאת, ביחס לרכוש,אשר רשום על שם הבעל בלבד הרי שניתן להגיש תביעה לשמירת הזכויות הרכושיות, בטרם הצדדים יתגרשו.כמו כן בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק, ניתן להגיש תביעה למתן פסק דין שיצהיר על זכויות האשה.

כן! אב רשאי לעשות ברכושו ובביתו ככל העולה על רוחו, ובכלל זה לאסור על בתו הבגירה להיכנס אל ביתו.

סכום שהצטבר כתוצאה מהשכרת דירה, אשר הינה בבעלות הבעל, מלפני הנישואין, שייך לבעל בלבד והוא לא יחולק או יאוזן בעת גירושין, בכפוף לכך, שאותו סכום הופקד בחשבון על שם הבעל ולא בחשבון הרשום על שם שני הצדדים.

לא! רכב אשר רשום ע"ש אמה של האישה, אך נמצא בשימושה של האישה, איננו מהווה רכוש משותף. מה שהוענק או הושאל, זו זכות השימוש. זכות הקניין ברכב לא הוענקה במתנה. אף אילו היה הרכב נרשם על שם האשה, גם אז, הרכב לא היה נחשב כרכוש משותף לבני הזוג, משום שנכס שניתן במתנה, שייך אך ורק למקבל המתנה.

כאשר בעל מסכל את ביצוע הסכם הגירושין ויחסי הממון,אשר נקבע בו כי חלוקת הרכוש תתבצע לאחר מתן הגט,האישה רשאית להגיש תביעה לביטול או לאכיפת ההסכםאו חלק ממנו,אשר מושתתת על סיכול החוזה והפרתו.

תביעת הבעל לתשלום שכר דירה או דמי שימוש, מאשתו אשר התגוררה בדירה בבעלותו לפני הנישואין, עשוייה להראות ע"י בית המשפט כתביעה קנטרנית, והיא עשויה להידחות מחוסר עילה, בשל העדר התחייבות כתובה של האישה לשלם שכר דירה עבור מגוריה.

לא! אישה גרושה איננה זכאית לקבל חלק כלשהו מקיצבת הנכות של בעלה לשעבר, לאחר הגירושין.

לא! לכאורה, אין לאישה זכויות בדירה, אשר נירשמה על שם אם הבעל. ברם, אם האישה תצליח להוכיח כי הרישום אינו משקף את המצב האמיתי לאשורו, וכי למשל מימון רכישת הדירה נעשה באמצעות כספים משותפים, לה ולבעלה, יתכן שבימ"ש יכריז, באמצעות פסק דין הצהרתי, כי הבעלות בדירה, כולה או מיקצתה שייכת לה ולבעלה.

אישה אשר ירשה כספים ומעוניינת לרכוש דירה ו/או חלק מהזכויות בדירה, עליה  לדאוג לכך שרישום הזכויות בדירה, ישקף את שווה הערך של השקעתה ברכישת הדירה. היינו, אם האישה השקיעה מחצית מערך הדירה, מכספים שמקורם בירושה, ומחצית השניה של הזכויות בדירה מקורם בכספים משותפים ו/או מהלוואות, אשר יטלו הצדדים, הרי שרישום הזכויות בדירה יהיה כזה שעל שם האישה יירשמו 75% מהזכויות בדירה ועל שם הבעל ירשם 25%. כמו כן על בני הזוג לערוך הסכם ממון, אשר ישקף ויבטא את זכויות הצדדים בדירה, וכן את אופן חלוקת הזכויות הלא שיוויוניות בעת גירושין.

כן ! אמנם הדירה הייתה שייכת מלכתחילה לאשתך, אולם במהלך נישואין, אשר מתמשכים על פני שנים רבות, מתרחש תהליך של הפיכת דירת המגורים לרכוש משותף, ואז האישה יכולה,כפועל יוצא מכך, להוריש לילדיה, אך ורק, את מחצית הדירה, אשר שייכת לה. אולם כדי לעגן ולהגן על זכויותיך, עליך להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט, ללא דיחוי,למתן סעד שיצהיר על זכויותיך בדירה.

כן ! בדרך כלל, רכוש שנצבר או נרכש במהלך תקופת נישואין נחשב כרכוש משותף,בין אם נכס כלשהו רשום על שם אחד מהם או רשום על שם שניהם.העובדה שבני הזוג מנהלים חשבונות בנק נפרדים,אין בה כשלעצמה,כדי לגרוע מזכויותיו הרכושיות של אחד מהם.

כאשר מדובר בנישואין בני שנים רבות, יש נטייה בפסיקה להכיר בזכויות בן הזוג הלא רשום, עד כדי 50% בנכס. לעומת זאת,כאשר מדובר בנישואין בני שנים מועטות,אז ניתן לצפות להחזר ההשקעה בלבד,עם ריבית או הצמדה,לבן הזוג שהנכס לא רשום על שמו.

כן! אם מוסכם בין בני זוג על זכות האישה למחצית מזכויות הפנסיה שצבר הבעל, ועל עריכת היוון של זכויות הפנסיה של הבעל, אזי אין מניעה לעריכת ההיוון אף בהתחשב בזכות האישה לקבל פנסיה לאחר מותו של הבעל, וזאת מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

יש להצביע על קיומה של ראיה ספציפית, המעלה כוונת שיתוף בנכס המסויים, אחרת ייחשב הזוכה בנכס כבעליו הבלעדי.

כן! עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973, זכויות סוציאליות ממקום עבודה ובכלל זה זכויות פנסיה, פיצויי פיטורין וקרן השתלמות, הינן בבחינת רכוש משותף, וכל צד זכאי לקבל מחצית מן הזכויות הסוציאליות שצבר משנהו, במהלך הנישואין.

 איזון משאבים,עשוי להתרחש בטרם פקיעת הנישואין או בעת פקיעת הנישואין וייעשה ע"י הערכת שוויים של כלל נכסי בני הזוג. הווה אומר, אין נוטלים כל חשבון בנק בנפרד או כל נכס בנפרד ומחלקים אותו לשניים, אלא מצרפים את כלל המשאבים, בהערכה מקיפה וכוללת.כלל המשאבים הוא שמחולק בין בני הזוג, בדרך של עריכת חישובי איזון.

כן! ככלל, האישה שותפה לחובות שרובצים על עסק משותף, וגם לזכויות שנובעות מעסק, אשר מהווה רכוש משותף.

לא! חתימת אחד מבני הזוג מספיקה לצורך קבלת זכויות רכושיות עבור שני בני הזוג מן הרשויות, אך איננה מספקת לצורך העברת הזכויות של בן הזוג שלא חתם על כך.

נכסים שאינם בבחינת רכוש משותף, הם נכסים שנתקבלו בירושה או במתנה, או שהושגו לפני הנישואין.

כן! חזקה משפטית זו, איננה מוחלטת, והיא ניתנת לסתירה, כלומר, מי שטוען שלא היה שיתוף, חייב להוכיח את טענתו, ואם הוא יצליח בכך, אזי ביהמ"ש עשוי לקבוע, שלא התקיים שיתוף בין בני הזוג.

לא! לאיזון משאבים בין בני זוג לא נכנס רכוש או זכויות כספיות שנוצרו לפני תקופת הנישואין הנוכחית.

כן! מתנה עשויה להיות נכס מקרקעין, מטלטלין או זכויות כספיות ועוד.

לא! לבן זוג שעוזב את דירת המגורים יש זכויות קנייניות על מחצית מן המטלטלין המשותפים, אולם אין לו זכות ליטול מוצרי חשמל באופן חד צדדי, ללא הסכם או החלטה משפטית בדבר אופן פירוק השיתוף במטלטלין.

לא! עיסקה במקרקעין, לרבות מקרקעין שניתנים במתנה, טעונה מסמך בכתב. מתנה במקרקעין נגמרת והופכת לקניינו של המקבל, ברישום. בהעדר מסמך בכתב ובהעדר רישום, אי אפשר להוכיח זכויות במקרקעין.

לא! רישום הזכויות בחלקים שווים מבטא את שיעורן של הזכויות ומלמד גם על כוונת הצדדים. אילו היתה לצדדים כוונה אחרת, אזי היה נערך ביניהם הסכם או הזכויות היו נרשמות אחרת.

לא! הלוואה שניתנה כנגד משכנתא, לבני זוג, הינה בבחינת חוב משותף. חוב זה חל ביחד ולחוד, על נוטלי ההלוואה. עם פטירת אחד מבני הזוג, נופל נטל החוב על משנהו. בדרך כלל, בנקים דורשים עשיית ביטוח חיים "ריזיקו", אשר מכסה, רק סיכון של מוות, ללא חיסכון, כדי להגן על עצמם מפני מצב של פטירת אחד הלווים.

 אם המשק החקלאי היה שייך להורי בן הזוג, עוד קודם לנישואין, כי אז לבת הזוג אין זכויות במשק. אם המשק נרכש, במהלך הנישואין, ממשאבי בני הזוג, אך נרשם על שם אימו של הבעל, אזי האשה יכולה להגיש תביעה למתן פס"ד הצהרתי, כנגד אימו של הבעל וכנגד הבעל, בענין מחצית הזכויות במשק, וזאת כדי להגן על זכויותיה, וכדי לעגן את זכויותיה.

לא! זכויות שנתקבלו בירושה אינם חלק מהרכוש המשותף, ולאישה אין חלק בזכויות אלה.

יפוי כח מאפשר למיופה כוח לעשות בשמו או במקומו של הנותן, פעולה משפטית, כלפי הבנק, חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצעה אישית. השליחות, על פי יפוי הכח, חלה - באין הגבלה בהרשאה - על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות.

החיוב בתשלום המשכנתא הנו כלפי הבנק. חיוב זה הינו ביחד ולחוד. החיוב כלפי הבנק איננו תלוי ביחסים השוררים בין בני הזוג. אם הבעל משלם את מלוא התשלום החודשי לבנק, הוא זכאי למחציתו מן האשה אלא אם נאמר אחרת בהסכם ממון, שנערך ואושר ביניהם.

לא! כוונה להוריש בעתיד, לאחר פטירה איננה מהווה ראיה להוכחת שיתוף בהווה, או להוכחת בעלות משותפת במהלך נישואין.

לא! הואיל והדירה רשומה על שם האישה, הבעל אינו יכול למכור את הדירה, ללא הסכמה ושיתוף פעולה מצד האישה.

לא! בגידת האישה, אין בה כדי להשפיע על זכויותיה ברכוש המשותף. בגידת אשה עלולה לפגוע בזכותה למזונות ועלולה לגרום שינתן כנגדה פסק דין המחייב אותה לקבל גט.

לא! משניתן פס"ד בהתייחס לזכויות בדירה על פי הסכם ממון, אין בית הדין מוסמך לחזור ולדון בפירוק השיתוף, לאחר שהזכויות בדירה הוענקו לאישה.

כן! השותפות בין בעל לאשה בתקופת הנישואין כוללת נכסים חיוביים כגון חסכונות וכוללת שותפות בנכסים שליליים, כגון חובות והלוואות. השותפות בחובות מתייחסת גם לחובות עיסקיים וגם לחובות שיצר אחד מבני הזוג, במהלך הניהול הרגיל והשוטף של עסקיו.

לא! הוכחת ניאוף של האישה, אין בה כדי להשפיע על חלוקת הזכויות המשותפות של בני הזוג ברכוש. התנהגות נפסדת של בת הזוג עלולה להוות עילה לגירושין ו/או להפסד מזונות ו/או להפסד כתובה ותו לא.

לא! נושא הרכוש וחלוקתו מעוגן בהסכם, ומוגן ע"י פסק דין, והוא בלתי תלוי בסידור הגט, אלא אם הותנה במפורש אחרת. ככלל, נושא הגירושין והדין החל עליו נבדל מנושא הזכויות הקנייניות אשר נצברים במהלך נישואין. במילים אחרות, פירוק הנישואין, באמצעות גט, בלתי תלוי בפירוק השיתוף ברכוש המשותף בין בני זוג.

אופציות לרכישת מניות, הינן רכוש משותף ובר חלוקה, והדרך להימנע מחלוקתן היא ע"י עריכת איזון בינן לבין רכוש משותף אחר של בני הזוג, בעת חלוקת הרכוש לחילופין ניתן לערוך הסכם ממון,אשר בו ניתן להסכים על הוצאת כתבי האופציה ממסת הרכוש המשותף.

כן! האישה הינה בעלת זכויות בדירה שנרכשה, בעת נישואיה. וויתורה של האישה על זכויותיה, במצבה הבריאותי והמנטלי הירוד,בעת מחלתה,אין לו תוקף מחייב, ועל האישה ו/או מי מטעמה להגיש תביעה לבית המשפט לפסק דין הצהרתי שיצהיר על ביטול הוויתור שניתן או יצהיר על זכויותיה בדירה, באם הדירה נרשמה, לאחר רכישתה על שם הבעל או שהבעל העביר את הזכויות בדירה על שמו, לאחר ה"וויתור". זאת ועוד, על מנת שיהיה תוקף מחייב להעברת זכויות קנייניות בין בעל לאשה עליהם לערוך ביניהם "הסכם ממון", ותנאי לתוקף המשפטי המחייב של הסכם מעין זה הוא אישורו של ביהמ"ש את ההסכם, וזאת לאחר שהצדדים התייצבו בפניו, נשאלו על ההסכם, והצהירו כי, חתמו עליו ברצון חופשי, ומתוך הבנה של תוכנו ותוצאותיו.

לא! אין לבני הזוג זכויות קנייניות הניתנות להשגה בדרך של מתנה, ירושה ורכישה. שהייתם בדירת ההורים היתה כבני רשות, כלומר, בעלי הנכס יכולים לבטל את הרישיון בכל עת.

לא! עזיבתה של האישה את הדירה המשותפת,מכל סיבה שהיא אינה גורעת מזכויותיה הקנייניות בדירה והיא רשאית להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה. בית המשפט צפוי להיעתר לתביעה זו, והיא תקבל בסופו של דבר,את ערך מחצית זכויותיה בדירה המשותפת.

כן! האישה זכאית לתבוע שכר עבודה, אם עבדה, בפועל, בעיסקו של בעלה, הן כחברתו והן כאשתו. סיכויי הצלחת התביעה ייבחנו לאור תקופת התיישנות, אם חלה ו/או לנוכח האפשרות ש"ישנה על זכויותיה", או מחלה על זכויותיה ו/או קיבלה תמורה אחרת. הנושא ייבחן בהקשר יותר רחב ולא רק עפ"י דיני העבודה.

לא! אם רכישת הזכויות ע"י האשה הגרושה מבעלה לשעבר, תמומן,ממשאבים שלה,אזי לבן זוגה הנוכחי אין שום חלק וזכויות במחצית הדירה הנרכשת.לעומת זאת אם בן הזוג צפוי להשתתף במימון רכישת מחצית הזכויות,אזי זכויותיו עשויות להיות ביחס שווה לשיעור השתתפותו .

בהנחה שהתיק של בני הזוג, אצל רשות המיסים, היה תיק מאוחד, אזי כפועל יוצא מכך, החוב במיסים הינו חוב משותף. ולפיכך אמנם בן הזוג לשעבר, התחייב בהסכם הגירושין לפרוע את החוב, אלא שהימנעותו מהווה הפרת הסכם כלפי בת הזוג, אולם אינה מחייבת, בהכרח, את רשויות המס ( אשר לא היו צד להסכם ). במצב זה ניתן לפנות לרשות המיסים, בבקשה לפצל את החוב, אולם ייתכן שרשות המיסים תנסה לגבות את החוב מאחד החייבים, כלומר, מן האישה לשעבר, ואז היא רשאית לתבוע את בעלה לשעבר לתשלום ההוצאות שנגרמו לה,והחובות שהיא נאלצה לשלם במקומו.

אשה שוויתרה על זכויות ברכוש בתמורה לקבלת גט מבעלה, כאשר הסכם הממון, במיתווה זה, אושר וקיבל תוקף של פסק-דין, לא תצליח, למרבה הצער, העוול והעושק הזועק מהסכם מעוות שכזה, לגרום לביטולו. בית המשפט העליון,בשורה של פסקי דין, התייחס למתן הגט, ע"י הבעל, כתמורה נאותה,כנגד הוויתור על זכויות רכושיות, מצד האשה, ולא ייחס משקל מכריע לעובדה שהסכמים שכאלה, לעיתים נחתמים בתנאים של עושק משווע.

ניתן לערוך הסכם ממון לפני החתונה,ולהגדיר בו את הרכוש המשותף,ואת הרכוש הייחודי,שאינו משותף.

כן! גם אם המכונית המשפחתית רשומה על שמו של אחד מבני הזוג, הרי שאם היא נרכשה במהלך הנישואין, היא מהווה רכוש משותף.לעומת זאת, אם המכונית נרכשה לפני הנישואין,או אם המכונית נתקבלה במתנה או בירושה או אם יש הסכם ממון אשר נקבע בו,שהמכונית אינה רכוש משותף,אזי המכונית שייכת אך ורק לבן הזוג,אשר על שמו היא רשומה.

לא! ניתן להעביר נתונים ופרטים לעורך דין בארץ על מנת שיכין הסכם, אולם לצורך אישור הסכם ממון בין בני זוג נשואים וכתנאי למתן תוקף משפטי להסכם ממון, שני הצדדים חייבים להיות נוכחים פיזית בדיון זה, וזאת לפי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973.

יש להצביע על קיומה של ראיה ספציפית, אשר מעידה כוונת שיתוף בנכס מסויים.

תגמולי פרישה עשויים לכלול קרנות פנסיה, פיצויי פיטורין, קרנות השתלמות, פוליסות לביטוח חיים או פוליסות לביטוח מנהלים. תגמולי פרישה שנצברו במהלך נישואין, מהווים רכוש משותף.

כן! נושים יכולים להגיש תביעה לביהמ"ש, בעניין חוב/ות שיש לבעל עסק או לאדם פרטי כלפיהם, ובלבד שיש להם הוכחה לחוב/ות הנ"ל, בצורת שטר חוב או הסכם או כתב ערבות או שיעבוד וכיוצ"ב. עם קבלת פסק דין בתביעה הכספית, עשויים הנושים לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין ולפעול, בין היתר, להוצאת צו עיקול על בית המגורים. אחר כך הם יכולים לממש את העיקול על הבית בדרך של מכירת הבית.

ככלל, לא, אבל כחריג כן. לאישה אין זכויות בעסק או בנכס עסקי של בעלה, שנתהווה לפני הנישואין. ואולם, בנסיבות יוצאות מן הכלל, בנישואין ממושכים והרמוניים, האישה עשויה לעיתים להצליח להוכיח, שהשיתוף בנכסים, הנובע מן הנישואין, משתרע גם על נכסים עסקיים, שהיו בבעלותו של בעלה עוד לפני נישואיהם. כמו כן האישה עשויה לזכות בנתח מעסק, אשר הינו חלק מן ההתרחבות של עסק שכזה, במהלך הנישואין.

דירה מעין זו עשויה להיחשב לרכוש משותף, במסגרת מסת הנכסים המשותפים של הצדדים, לצורך חלוקה ביניהם, אולם זאת בתנאי שמדובר בנישואין ממושכים, משום שביסוד הנישואין הממושכים קיימת הנחה משתמעת בדבר כוונת שיתוף, אשר נלמדת ומוסקת מאריכות ימי הנישואין.

כן! עבודות הבית נחשבות כתרומה שוות ערך לעבודת הבעל מחוץ לבית, גם אם עבודת הבעל הניבה הכנסות.

השיתוף בדירה יפורק, בדרך של מכירה,וכל אחד יקבל מחצית מתמורת המכירה.

לא! לידועה בציבור יש זכויות אך ורק ברכוש שצברו היא ובן זוגה במהלך יחסיהם המשותפים, אולם אין לה זכויות ביחס לרכוש שבן זוגה צבר בתקופת נישואיו, בעת חלוקתו.

כן! ההוראות בחוק הירושה שמתייחסות למצב מיוחד, היינו פטירתו של אדם גוברות על ההוראות הכלליות של חוק המקרקעין.

אמנם רצוי לחתום על הסכם ממון, אולם אין זה הכרחי להגנת זכויות של בן הזוג בעל הדירה. ככלל רכוש שהיה שייך לאדם בטרם נישואיו, איננו נחשב רכוש משותף.

כל אחד מבני הזוג רשאי להפקיד כספים בחשבונות נפרדים, בין אם הם מתגרשים ובין אם לאו. כספים שמתהווים במהלך נישואין, הינם רכוש משותף ואין זה משנה אם הופקדו בחשבון משותף או בחשבון נפרד. כספים שנוצרו לאחר שבני זוג נפרדו אינם רכוש משותף.

לא! אם פרשת יחסי הממון של הצדדים, הוסדרה עם גירושיהם, אזי לאשה לשעבר אין זכויות בעזבון בעלה לשעבר.

כן! הכוונה שלא לרשום אשה, כבעלים נוסף בחשבון בנק, ע"י בן זוגה, אינה משפיעה על זכויותיה הרכושיות בכספים המצויים בחשבון. זכויות אלה נובעות מן הנישואין ולא מעובדת הרישום או העדר הרישום.

כן! ניתן, בנסיבות מסויימות, לפעול לפיצול נחלה.אולם אם הדבר בלתי אפשרי, ניתן למכור את הנחלה, יחד עם הבית של "בן ממשיך", כאשר מגרעת זו תילקח, כפי הנראה, בחשבון שווי המכירה. בהסכם המכר יש להבטיח את זכות המגורים/שימוש, הבלתי מוגבלת של הבן הממשיך להתגורר בביתו. אם פיצול נחלה בלתי אפשרי, אז הבן הממשיך לא יוכל למכור את ביתו. 

כן! אדם המקבל יפוי כח חייב לנהוג, כלפי נותן יפוי הכח, בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו. באם ידרש לכך, עליו לדווח על פעולות שביצע.

לא! העובדה שהאישה מתגוררת בדירה אין בה כדי להקנות לה זכויות יתר על הדירה,ואין בה כדי לגרוע מזכויותיו הקנייניות בדירה,לרבות זכותו לדמי שימוש.

האישה תוכל למנוע מהבעל למשוך כספים מהחשבון המשותף ע"י מתן הוראה לבנק, על פיה, כל פעולה בחשבון, תתבצע אך ורק, באמצעות שתי חתימות של בעלי החשבון.

לא! מומלץ לאישה לפנות לבית המשפט בענייני הרכוש המשותף. התנהגות אשה ש"זנתה תחת בעלה"עלולה להיות לה לרועץ, על אף שלענין זכויותיה הרכושיות אין להתנהגותה הנפסדת שום השפעה, עפ"י דין.

לא! חובות שנוצרו לפני הנישואין, אין בהם כדי לחייב את בן הזוג שלא היה צד להם.

לא! עצם קיום הנישואין אין בו כדי להטיל על אחד מבני זוג חובות אשר נוצרו לפני הנישואין. השותפות בחובות בין בני זוג מתייחסת לחובות שנוצרו ע"י אחד מבני הזוג או שניהם במהלך הנישואין.

לא! אישה גרושה איננה זכאית לחלק בקיצבה המשולמת לבעלה ע"י הביטוח הלאומי. הנכות של בן הזוג אינה נכס משותף, הכאב והסבל הינם מנת חלקו של בן הזוג הנכה, וכמו כן גימלת הנכות.

באין הסכמה בין הצדדים בית המשפט מוסמך להחליט באיזו דרך ייעשה איזון הנכסים בין בני הזוג. היוון הפנסיה יכול להעשות רק בהסכמה ולבימ"ש אין סמכות לחייב בן זוג בתשלום בעבור זכויות עתידיות שטרם התגבשו.

ניתן לחלק זכויות פנסיה, של מי מבני הזוג, לפני גירושין, אם בני הזוג עושים זאת בהסכמה או הם מבצעים בהסכמה היוון של זכויות הפנסיה או שהם פועלים על פי פסק דין,אשר קבע את אופן חלוקתן.

כן! במידה והענקת המשק, אשר ניתן במתנה הסתיימה ברישום, הרי שנותן המתנה אינו יכול לחזור בו, מהענקת המתנה. אולם, אם העברת הזכויות במשק, בספרי מינהל מקרקעי ישראל טרם החלה או טרם הסתיימה, אזי, אמו של מקבל המתנה יכולה לבטל את הענקת המתנה. זאת, משום, שכל עוד טרם נרשמו הזכויות על שם מקבל המתנה, הרי שהענקת המתנה נחשבת בעיני החוק, להתחייבות לתת מתנה, ובמצב זה, ניתן לפעול לביטול המתנה. אולם, לאחר שזכויותיו של מקבל המתנה נרשמו, הרי שאם לא נפל פגם או פסול בהענקת המתנה, יהא זה כמעט בלתי אפשרי לבטל את הענקת המתנה. לאחר רישום הזכויות, הופכת המתנה לקניינו הגמור של מקבל המתנה.

כן! אם יש הסכמה בין הצדדים, כי הבעל ימשיך להתגורר בדירה המשותפת לאחר הגרושין, הרי שאין מניעה חוקית לכך, אולם בהעדר הסכמה עם האשה, על המשך מגוריו בדירתם, לאחר הגרושין, הבעל יהיה חייב לפנות את הדירה.

בדרך כלל,דירה שהיתה שייכת לבן הזוג מן התקופה שקדמה לנישואין אינה מהווה רכוש משותף ואינה שייכת לבת הזוג. עריכת הצוואה ע"י הבעל, וציווי הדירה לילדיו, מיועדת להבטיח כי לאחר מות בן הזוג, רק ילדיו ייזכו לרשת את הדירה,אולם יש נטייה בבתי המשפט לקחת בחשבון את אורך תקופת הנישואין,בניסיון ללמוד ממנו על התהוות שותפות של האשה בדירת הבעל,ברבות השנים.

לא! נקודת הזמן אשר משפיעה על עריכת "איזון משאבים" או על התחשבנות בין בני זוג, בנושא חלוקת הרכוש המשותף יכולה להיות בהתרחש אחד מן הארועים הבאים: מועד הפירוד של בני הזוג או המועד בו הוגשה תביעה רכושית לבית משפט או לבית הדין או מועד הגירושין או מות אחד מבני הזוג וכו'. הואיל והדירה נרכשה לאחר הפירוד, והואיל ומימון רכישת הדירה נעשה באמצעות כספי הלוואות שנטל הבעל, כאשר ההלוואה משולמת ממשאבים עצמאיים ונפרדים מהקופה המשותפת, הרי שבמצב דברים זה, אין לאישה זכויות בדירה אשר נרכשה ע"י הבעל, ונרשמה ע"ש חברתו לחיים.   

אפשר ורצוי להציע לבן לערוך הסכם ממון עם אשתו לעתיד, אשר בו ייאמר במפורש כי הדירה שהוא קיבל במתנה, איננה נכללת ולא תיכלל ברכוש המשותף של בני הזוג. אולם, יצויין כי גם בהעדר הסכם, נקבע במפורש בחוק כי נכס שניתן במתנה לאחד מבני הזוג שייך, אך ורק למקבל המתנה ואיננו נחשב כנכס משותף. כמו כן, בעת רישום הזכויות בדירה על שם הבן, ניתן גם לרשום הערת אזהרה על הנכס בלישכת רישום המקרקעין (בטאבו) לזכות ההורים, כדי להבטיח, כי לא תתבצענה פעולות חד צדדיות, בנכס, כמו מכירה, ללא הסכמתם.

           כן ! אם בהסכם הגירושין לא היתה התייחסות לנושא חלוקת החובות,שנוצרו במהלך הנישואין, אזי האישה חשופה לתביעה מצד נושים בגין אי פירעון החובות, הן בתקופת הנישואין, ואף לאחר הגירושין, וזאת גם אם החובות, נוצרו ע"י הבעל בלבד. יצויין, כי חוב במהותו, הוא בבחינת רכוש שלילי. השותפות בין בני זוג מתייחסת לרכוש, שנצבר במהלך הנישואין, וזאת, בין אם מדובר בזכויות כספיות ונכסים(רכוש חיובי), ובין אם מדובר בחובות והלוואות, (רכוש שלילי ).

            פירוק שיתוף בדירה,אשר מכירתה, ופרעון דמי המשכנתא הרובצת עליה עלול להותיר את בני הזוג מחוסרי דיור. פירוק השיתוף בדרך של מכירה וחלוקת יתרת התמורה הינו פתרון חוקי, אולם איננו פתרון נכון מבחינת האינטרסים הכלכליים של כל אחד מן הצדדים. מכירת דירה פחותת ערך ועתירת משכנתא אינה רציונלית בנסיבות העניין, לפיכך, האשה רשאית לפנות לבית הדין הרבני בתביעה למזונות ולמדור, ובמסגרתה לעתור ל "צו למדור ספציפי" או "צו למדור ייחודי". צו למדור ספציפי, פירושו שלאשה תהא זכות להמשיך ולהתגורר בדירת מגורי הצדדים,וזאת מבלי שבעלה יוכל להפר את זכותה למדור,ובכלל זה זכותה למדור שליו,ע"י מכירה. אם יינתן ע"י בית הדין הרבני צו הקובע, כי האשה זכאית להמשיך, ולהתגורר בדירת המגורים של בני הזוג, אזי בית המשפט למשפחה יהא חייב לכבד את הצו, בבואו לדון בתביעה לפירוק שיתוף בדירה, אשר עלולה להיות מוגשת ע"י הבעל.

כן, אבל קודם כל עלייך לפנות לבית המשפט, בבקשה להתיר את מכירת הדירה. הואיל ומדובר בזכויות של ילדייך הקטינים, לפיכך, עלייך לבקש רשות מבית המשפט, לפעול בשמם של ילדייך (כאן-מכירת הבית), למרות שאת אימם והינך אפוטרופוס טבעי יחיד שלהם. עלייך לשכנע את ביהמ"ש, כי את פועלת לטובתם, ומבלי לפגוע בזכויותיהם, וביהמ"ש יקפיד על שמירת והגנת זכויות הילדים, בהתאם, ע"י מתן הוראות ביחס למכירה (אם תאושר), וביחס לאופן השימוש בכספי התמורה.

בהנחה שישנה הסכמה למגורי בני המשפחה בדירה, ועל מנת להבטיח שהאינטרסים של הצדדים יהיו מוגנים,כלומר רשות המגורים של הדיירים מצד אחד,וזכות הקניין של בעלת הדירה, מצד שני, וכדי להימנע מטענות ו/או מתביעות עתידיות, ועוגמת נפש מיותרת,אפשר,רצוי ומומלץ לערוך חוזה שכירות,בלתי מוגנת,גם אם שכר הדירה יהיה אפסי או סימלי. הסכם השכירות, יסדיר ויגדיר את מערכת היחסים החוזית והמיוחדת השוררת בין הצדדים.לעומת זאת,אם הדיירים,יסרבו לחתום על חוזה שכירות,אזי יש לשקול הגשת תביעת פינוי נגדם,משום שהסירוב מלמד על כוונה לנכס לעצמם את הדירה.

היא יכולה להגיש תביעה לחלוקת הרכוש המשותף, ובמסגרת התביעה היא יכולה לבקש שיינתן צו מיוחד, שנקרא "צו מרווה", אשר יאסור על בעלה לעשות פעולות משפטיות כלשהן בחלק שלה ברכושם המשותף, על אף שהכספים מופקדים בחו"ל.

כן! לאישה עשוייה להיות זכות לחצי משווה ערך של שיעור צמיחת החברה בתקופת הנישואין, אך אין לה זכויות לגבי רכוש שנרכש או נצבר לפני הנישואין.

כן! כל אחד מבני הזוג,אשר הינם בעלים משותפים של בית מגורים זכאי למנוע כניסה של אורח בלתי רצוי למקרקעין,ובכלל זה דירה,אשר שייכת לו.אורח רצוי קרוי בלשון החוק "בר רשות".הרשות או ההיתר לארח חייבת להינתן פה אחד,ע"י כל בעלי הנכס.הואיל והבעלות בדירה משותפת,ומשתרעת על כל חלק בנכס,לפיכך רק הסכמה הדדית בין בעלי הדירה יכולה לאפשר לאדם כלשהו להתארח בדירה.לעומת זאת במצב של אי הסכמה בין בעלי הדירה נוצר"קשר משפטי",בכך שמבחינת הבעל,אורח מסויים הוא"משיג גבול",ומבחינת האשה אותו אורח הוא "בר רשות".במצב זה גובר האינטרס של הבעל,וזכותו למנוע אורח כפוי גוברת על זכות האשה להתיר כניסת אורח מטעמה.רק הסכמה הדדית עשוייה לרפא מצב בלתי נסבל זה. .

חוק ההוצאה לפועל כולל בתוכו הוראות, המיועדות להגן על משפחות של חייבים, מפני מצב שבו הן תישארנה ללא קורת גג. ראש ההוצאה לפועל לא יצווה על פינוי משפחה מדירת מגורים, אלא לאחר שנוכח לדעת שיש למשפחה סידור חלופי למגורים.

 בן הזוג שהרכוש אינו רשום על שמו, יכול להגיש בכל עת תביעה למתן פסק דין הצהרתי, בעניין זכויותיו ברכוש, אולם בן הזוג שהרכוש רשום על שמו, יכול להתנגד ולנסות להוכיח, שההנחה בדבר שיתוף בנכסים לא חלה במקרה הספציפי שלהם, משום שהנחה/חזקה זו ניתנת לסתירה.

 הצד שהנכס אינו רשום על שמו, יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צווים זמניים או קבועים ל"שמירת זכויות". הצווים מיועדים להבטיח את זכויותיו של אותו צד בנכסים, ולמנוע את הברחתם.

תביעה לשלום בית עשויה לדחות את מועד פירוק השיתוף וההפרדה הכלכלית בין בני הזוג ולהניב לאישה יתרונות כלכליים, כתוצאה מהרחבת תקופת השיתוף.

כן! אם בית נרכש במהלך נישואין, אזי הוא שייך לשני בני הזוג, גם אם הוא רשום על שם אחד מהם. ולפיכך, ניתן לבטל באמצעות תביעה מתאימה את ההעברה החד צדדית של האב לילדיו.

כן! אומנם ירושה שקיבל בן זוג איננה נחשבת לרכוש משותף, אולם אם מכספי ירושה נרכש נכס שנרשם על שם בני הזוג, אזי הקניית מחצית הדירה במתנה גורמת לכך שמחצית הדירה הפכה לקניינו של מקבל המתנה

כן! ציורים או יצירות אומנות שנעשו בתקופת החיים המשותפים של בעל ואשה, הינן רכוש משותף ובן הזוג אשר איננו האומן, זכאי למחצית מערכן הכספי או למחצית מן הציורים.

בדרך כלל, דירה שהיתה שייכת לבן זוג לפני הנישואין, אינה נחשבת רכוש משותף, משום שהיא איננה פרי של מאמץ משותף. אולם משכנתא ששולמה, במהלך הנישואין, ממשאבים משותפים וכתוצאה ממאמץ משותף, תילקח בחשבון ובימ"ש יתייחס למישקלה של ההלוואה שנפרעה, ביחס לערך הדירה, בעת עריכת איזון המשאבים בין בני הזוג.

לאחר סידור הגט, וזאת כדי להבטיח את מתן הגט וכדי לזכות בפטור ממס שבח, במידת האפשר.

מכונית שנרכשה במהלך הנישואין, הינה רכוש משותף, גם אם רק אחד מבני הזוג נטל הלוואה לצורך הרכישה, וגם אם ההלוואה שולמה מחשבון הנושא רק את שמו של אותו בן זוג.

אשה יכולה להגיש תביעה לשמירת זכויותיה הכספיות, כדי למנוע מבעלה להבריח רכוש משותף מפניה, וכן להגיש תביעה למתן חשבונות, כדי לחייב את בעלה לחשוף את מצבו הכספי, בהווה ובעבר.

לא! כל הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין, במאמץ משותף, הינו רכושם המשותף של הצדדים, ללא קשר לעילת גירושין כלשהי.

לא! בדרך כלל, נכס הופך להיות רכוש משותף, אך ורק אם הוא נרכש במהלך הנישואין.אף על פי כן,לאחר שנות נישואין מרובות עשוייה להתגבש שותפות בין בני זוג,בדירה הנ"ל ובלבד שדירה זו שימשה למגורי בני הזוג. 

לא! העובדה שהאישה מתגוררת בדירה, אין בה כדי להשפיע על ערך הדירה, בשוק החופשי ואין בה כדי להפוך את הדירה מנכס פנוי לנכס"תפוס"ע"י דייר מוגן. 

לא! זכויותיה הרכושיות של אישה נשואה אינן נפגעות עקב מגורים בנפרד מבעלה. לאחר הפירוד מסתיימים למעשה, יחסי השיתוף הכלכליים בין הבעל לבין האשה.

כספי פיצויים שנתקבלו מתאונת דרכים אינם רכוש או משאב משותף, ולכן אין הם אמורים להתחלק בין בני הזוג, בעת הגירושין. הצידוק לכך שכספים אלה אינם רכוש משותף נובע מכך, שהם לא נוצרו כתוצאה ממאמץ משותף.

חוב שנבע מפעילותו של בן זוג במהלך הנישואין עלול לחייב את בן הזוג השני, משום שבין בני זוג קיימת מעין ערבות הדדית ושותפות לזכויות ולחובות, או במילים אחרות שותפות בנכסים חיוביים ובנכסים שליליים,כגון חובות כספיים.

לא! אין מגבלה חוקית על הענקת מתנה כספית ו/או על גובה הסכום המוענק בין אב לבנו/בתו.

לא! משיכת כספי פיצויים, תגמולים וחסכונות אין בה כדי למנוע חלוקה בעת הגירושין, ואין בה כדי לשנות את זכויות האשה לחלוקתם, בעת הגירושין.

לא! רכב שנרכש לפני הנישואין יישאר בבעלותו של בן הזוג הרשום ולא יחולק בעת הגירושין, משום שאיננו בבחינת רכוש משותף.

לא! הזכויות בדירה אשר עליהן וויתר הבעל לשעבר, במסגרת הליך הגירושין, היו לטובת בתו ועל כן, בעל הדין הנכון להגיש את התביעה נגד האם, בגין מכירת הדירה, הוא הבת, והיא זו אשר היתה אמורה לתת את ההסכמה למכירת הדירה, ולא הבעל דאז.

כן! בטרם עברו 10 שנים מאז הועברו הזכויות בדירה לאישה, על פי הסכם הגירושין, הרי שקיים סיכוי שכונס הנכסים הרשמי יבקש ביטול עסקאות, אשר נגועות בחשש של הברחת נכסים מפני הנושים.

כן! רכב אשר נרכש בכספים משותפים, בהנחה שניתן להוכיח זאת, לפני הנישואין, הינו נכס משותף, אפילו אם הרישום הוא על שם אחד מהצדדים.

לא! באמצעות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, ניתן לקבל צו לפירוק השיתוף, למכירת הדירה, וכפועל יוצא מכך להביא להחזר המשכנתא. ברם, לא ניתן לחייב את הבעל לרכוש דירה חלופית עבור האישה והקטינים, אלא ניתן לחלק את יתרת כספי פדיון המכירה, בין הצדדים.

כן! בן זוג זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בדירה ומכירתה וחלוקת התמורה בינו לבין האישה, בד בבד עם סילוק המשכנתא. העובדה שלבני הזוג שלושה ילדים קטינים, אין בה כדי לשלול את הזכות לתבוע פירוק שיתוף. יחד עם זאת, הבעל יהא חייב בתשלום דמי מדור/שכ"ד עבור הקטינים.

כן! ביהמ"ש מוסמך למנות מומחה, לפי שיקול דעתו, ואף רשאי להטיל הוצאות על צד אחד בלבד, או לחלק את ההוצאה ביניהם, לפי שיקול דעתו. שקיפות בהליכי רכוש בין בני הזוג בביהמ"ש  היא ערך עליון, וניתן להפעיל סעדים, לצורך גילוי ואיתור רכוש כדי למנוע את סיכול זכותו של צד כלשהו בהליך של איזון משאבים,אפילו אם הצד השני מתנגד. כך הדגיש בית משפט העליון בחודש ינואר 2007.

אבי ז"ל, היה אסיר,ונתון בשבי של הבריטים,במשך מספר שנים,לפני קום המדינה, כאשר שירת במחתרת. האם אמי זכאית לתשלום כלשהו, אשר נובע מכך שאבי המנוח היה אסיר בתקופת המנדט הבריטי ?

 

כן ! ככלל, נכס שנרכש במהלך נישואין, מהווה רכוש משותף של בני הזוג,גם אם הנכס נרשם, רק על שם אחד מבני הזוג. אולם אם נכס נרכש מכספי מתנה או ירושה, אזי נכס זה עשוי להיחשב כנכס, שאיננו בר איזון,כלומר כנכס שאיננו רכוש משותף.